איך להצליח בשאלות Product Sense?

רגע לפני, בואו נבין מה הן בכלל שאלות "Product Sense"

אלו שאלות מסוגים שונים שבוחנות את ה"חוש" שלך, ובמקרה הזה את "חוש המוצר" שלך.
את תתקלי בשאלות כאלה בעיקר בראיונות עבודה אבל תמיד תמצאי את השלבים בפתרון שלגמרי כבר נמצאים בעבודה היומיומית כמנהלת מוצר.
היום, נבין מה הן סוגי שאלות השאלות הקיימות ואיך עונים עליהן.

אל דאגה, אמנם השם נשמע כאילו נולדת עם זה או שלא, אבל ״Product Sense״ הוא רק מיומנות

ההגדרה הרשמית של השאלות האלו טוענת שחוש המוצר הוא בעצם היכולת שלך להבין איך בונים מוצר מצוין, זו היכולת לחדד את הבעיות החשובות שהמוצר פותר ולהעלות רעיונות כדי לשפר אותו אפילו יותר.

אילו סוגי שאלות קיימות?
סוג השאלות נע בסקלה בין שאלות גנריות (עד מאוד) לבין שאלות ספציפיות (עד רמת הכפתור), יש מגוון רחב מאוד של שאלות אבל אל ייאוש! מבנה הפתרון זהה בכולם רק צריך להתאים את התוכן לפי השאלה, ולאט לאט בונים את הפתרון.
דוגמא לשאלה גנרית – תצרי גן שעשועים
דוגמא לשאלה ספציפית – איך היית משפרת את פונקציית שליחת המייל בג׳ימל?
חשוב לציין – בתחום ניהול מוצר אין דבר כזה "התשובה הנכונה" אלא יותר "הפתרון הטוב ביותר" והוא תלוי בהרבה גורמים שונים.

אמלק – איך פותרים שאלות כאלה?
מלבד המיומנות הנדרשת (ובנוגע לזה ניגע ממש עוד רגע), העיקר כאן הוא סביב תשובה מובנת שמכילה את כל השלבים שמעידים על החוש מוצר שלך. ברגע שתציגי מבנה הגיוני וארוז של השלבים לפתרון התשוב, את בעצם תציגי שאת היכולות שלך לעבוד ולפתור בעיות ולא רק את הבעיה הנקודתית שהוצגה לך.

אז איך משתפרים ביכולת הזו?
כמו כל מיומנות זה משתפר עם תרגול, חוש המוצר יכול להפוך לאינטואיטיבי בעזרת הרבה תרגול וניסיון של שאלות מהסוג הזה, תוכלי למצוא הרבה מידע ודוגמאות באינטרנט.

אז איך ניגשים לשאלה או במילים אחרות – איך מייצרים את הדרך ל"פתרון הטוב ביותר"?


1. איסוף מידע
הגעת לראיון עבודה, והצוגה בפניך שאלה גנרית ״ תייצרי מקרר ביתי לעיוורים״
הדבר הראשון לאחר קבלת השאלה, נסי לקבל עוד מידע מהמראיינת. כל מידע שתקבלי יאפשר לך להצליח לייצר הנחות יסוד עבור השלבים הבאים.
למשל; עד כמה להיכנס לפרטי פרטים או האם להישאר באסטרטגיה הכללית בhigh level? מה המטרה הסופית של המוצר? מה גודל החברה? כמה משאבים יש לנו? אנחנו חברה חדשה? האם קיימים מוצרים דומים בחברה? מה ידוע לנו על המתחרים?

2. קחי לעצמך רגע
אין כאן תשובה אחת, לא למדת בעל פה את התשובה ואין כאן צורך בשליפה מהירה.
בקשי מהמראיינת 2 דקות לכתוב את המחשבות שלך על דף, תכתבי בכותרות את מבנה השלבים כמו שתירגלת בעבר ותתחילי למלא בקצרה את הכיוון בכל שלב.
תזכרי – זה בסדר לשנות כיוון או להוסיף עוד תוכן שעולה לך תוך כדי ההסבר, הכל בסדר! השאלות בוחנות את היכולת התמודדות שלך בהבנה ולכן אין צורך להזדרז יותר מדי

3. הנחות יסוד
חשוב להבין, לא כל מה שברור מאליו בעיניך ברור מאליו גם למראיינת ולכן צריך לציין כבר בהתחלה מה הן הנחות היסוד שלך עבור התרגיל ועל בסיס מה הן.
אפשר להוסיף גם רקע על הניסיון האישי שלך בתחום של השאלה. (רק במידה וקיים)
למשל;
– "כיום לא קיים מוצר כזה בשוק" או לחילופין "השוק מוצף במוצרים כאלה"
– המטרה של המוצר שלי היא "הגנה על פרטיות"
– בחרתי בקבוצת משתמשים עם ניסיון ב cyber security
– בתור התחלה כנראה הלקוחות שלנו יהיו חברות בגודל קטן עד בינוני.
וכן הלאה..

4. פוטנציאל משתמשים
כאן תיצרו את הפרופיל משתמשים שבחרתן. למשל; הרקע והניסיון, טווח גילאים, כמות מתוך הכלל, חלוקה לקבוצות וכן הלאה..
טיפ- אפשר לציין שעבור הPOC (הוכחת היתכנות – Proof Of Concept) או עבור MVP – Minimum Viable Product
תתמקדו רק בקבוצת משתמשים מסוג מסויים, ופרטו את הסיבות לכך.

5. מפת בעיות וכאבים
שלב זה מזכיר מאוד חלק ממתודת "value proposition canvas" , תפרטו בדיוק את הכאבים של המשתמשים, ומה הבעיות הקיימות שלהם, מה הפתרונות שכבר קיימים היום
טיפ – אפשר לציין שתתמקדו רק ב2-3 בעיות מרכזיות.

6. עיצוב הפתרונות
איחוד כל השלבים שעברתן לכדי הפתרון שאתן מציעות. כאן אתן מראות איך אתן מלכדות את כל הנתונים שקיבלתן/אספתן/הנחתן לכדי הפתרון הטוב ביותר.
חשוב לציין שזה שלב מאתגר ולפעמים בתרגול הפעמים הראשונות אנחנו נרגיש ״תקועות״ במחשבה ולא מצליחות ״להמציא את הגלגל״ אבל המיקוד כאן הוא לא רעיון מאפס, אלא שורש הבעיה. כדי להתגבר על זה אפשר לחזור שוב על התוכן של השלבים הקודמים ולהבין יותר לעומק מה יפתור את זה.

7. חסרונות ויתרונות
זה לא שלב חובה אבל אם כבר הבנתן לבד מה ההצלחות והסיכונים של הפתרון שלכן אז שווה לציין גם את זה.

8. סיכום
עברתן הרבה עד לפה, עצרו ותציגו בקצרה את הפלואו של התשובה שלכן.

9. מדידת הצלחה
תפרטו איך אתן תמדדו אם המוצר שלכן הצליח ואם הוא ענה על המטרה שלו.
שלב זה לא חייב להיות מבוסס רק על מטריקות (Vanity metrics or Actionable metrics) הוא יכול להיות בנוי גם לוגית.
למשל; כמות מכירות, כמות החזרות, כמות משתמשים פעילים, כמות הורדות.

טיפים לנשמה

  • אל תקפצו ישר לעיצוב הפתרון! קודם תבינו מה עליכן לדעת לפני היציאה לדרך
  • בקשו שתי דקות וכתבו על דף את השלד ואת הדברים שצפים לכן.
  • אל תפחדו לשאול את המראיינת מה דעתה על הנחות היסוד והאם היא מסכימה איתן.
  • בשלב הפתרונות, ציינו גם איך ביצעתן תעדוף שלהם על בסיס איזה פרמטרים, למשל סיכונים.
  • אל תחפרו בשלב סיכום, שיהיה תמציתי וברור כדי שהמראיינת תוכל לעקוב
    • מכאן התחלנו..
      • החברה היא חברה חדשה שהמטרה שלה..
      • בחרנו את קבוצת משתמשים הזו… על בסיס…
      • אלו 3 נקודות כאב שהתמקדתי בהם
      • הפתרונות לנקודות אלה הם…
      • לקחתי בחשבון שהסיכונים הם…
      • ולבסוף מדדנו הצלחה דרך x y z
  • טיפ אחרון- תהנו! שאלות כאלה אמורות להיות החלק הכיף בעבודה שלנו כמנהלות מוצר ולא "עבודה שחורה" וכנראה גם המראיינת תרגיש את זה.

לסיום סיומת
אל תשכחו שאמנם חוש טוב למוצר מגביר את האיכות והיעילות שלכן אבל הוא לא תחליף לתהליכים הדרושים לקבלת החלטות מוצר, כגון הבנת השוק, מחקר משתמשים, ביצוע תעדוף ועוד…
והנה דוגמא מצוינת שבתור שחקנית כדורסל, התחברתי אליה מאוד כשקראתי אותה בבלוג מהמם של Austing Yang

תחשבו על זה כמשחק כדורסל. אתלטיות טובה עשויה לגרום לך לקפוץ גבוה יותר מהמגנים שלך, אבל אם אתה לא זורק בצורה נכונה, הזריקות שלך עדיין לא ייכנסו פנימה.

יאללה נתראה בפוסט הבא