האם קיים הבדל בין ניהול מוצר בצבא לבין האזרחות?
בואו נדבר ניהול מוצר בצבא לעומת האזרחות
לקח לי הרבה זמן לבחור את הנושא הראשון אליו אכתוב, התלבטתי הרבה אם לכתוב על נושאים מתוך השירות הצבאי שלי או נושאים שפגשתי באזרחות.
ואז זה נפל לי, למה לא להתחיל בלכתוב על ההבדלים ביניהם? זה פגש אותי לקראת סוף השירות, כבר הבנתי שאני רוצה להתקדם ולהתפתח בתחום ניהול מוצר והתחלתי לחקור איך נראה משרת מנהלת מוצר "באזרחות".
"באזרחות" מושג שמפסיקים להשתמש בו ברגע שאת נוחתת באזרחות..
בתקופה הזו הכרתי לראשונה את הדעה הרווחת, "זמן ניסיון צבאי לא שווה ערך לזמן ניסיון באזרחות."
כבר אז האמירה הזו הציקה לי, במיוחד בגלל העבודה שכמות שעות העבודה שלי היו הרבה מעבר למשרה מלאה בחוץ. אז ניסיתי לרדת לעומק העניין ולהבין אם זה עניין של איכות ולא של כמות.
ואחרי התעמקות נוספת הבנתי שגם זה לא העניין כאן. (דעה אובייקטיבית כמובן..)
ולבסוף, רק לאחר סבב ראיונות ראשוני הבנתי סוף סוף את הכוונה.
אז לפני שאמנה את השוני ביניהם נבצע ביחד דמיון מודרך קצר –
את יושבת לך במשרד, משני הצדדים יושבים מפתחים מבסוטים ועובדים. את עוברת לך על המיילים, ומתחילה להתמקד במיילים של משתמשים במיוחד אלו עם התלונות והטענות על המוצר שלך. המחשבה שלך כבר רצה, את רוצה להבין איך פותרים את זה, איך משפרים את זה. ואז מזדחלת לה מחשבה קטנה וחמודה "אפשר לחשוב מה הן יעשו במקום??"
והנה זה!
הבדל ראשון בין אזרחות לצבא – "לקוחות שבויים"
ביחידה שלי, במיוחד במדור שלי, כמעט כל מוצר הוא אקסקלוסיבי, וכל מוצר סיפק מידע ותוכן שפשוט לא היה קיים במקום אחר.
כולנו נבין מה היתרונות של מצב זה, אבל מה עם ההשלכות?
דרך החשיבה שלך, תעדוף המשימות, חשיבות הלקוח ושביעות הרצון של המשתמש, כל אלו משופעים מהנחת יסוד פשוטה – אין מתחרים, אין שוק ואין להן לאן ללכת. (*הסתייגות קלה, על אף שאין להם מתחרים תמיד קיימת האופציה פשוט לא להשתמש במוצר..)
ובאזרחות?
שפע שפע ועוד קצת שפע.
7000 ומעלה חברות הייטק בישראל.
תמיד יש לאן ללכת, תמיד אפשר לבחור במתחרה שלך, ותמיד יש לאחרים מה להציע עבור הלקוחות שלך.
יאללה נתקדם להבדל נוסף,
קרה לך פעם שפיתחת במוצר תכולה או פיצ'ר במשך מספר חודשי עבודה טובים, ואז פשוט זה לא עבד? כןכן פשוט לא היה לו שום ערך. הלך לפח. חודשי עבודה ירדו לטמיון.
מה ההשלכות של זה? בזבוז, עצבים והרבה חיילי סדיר מתוסכלים. אבל מה חסר פה? ערך לכסף! 
צהל כנראה הארגון בעל תקציב המדינה הכי גבוה ועדיין כנראה שלא את בעצמך תרגישי שהכסף הלך לפח בגלל חודשי עבודה מבוזבזים.
ומה לגבי האזרחות? באזרחות לכסף יש משמעות! רוב החלטות החברה מתנהלות סביב כסף, לכן כנראה שמראש לא תיצרו מצב שבו חודשי עבודה רבים ילכו לפח.
אלא אם כן נכשלתם כסטארטאפ, נגמר המימון וזה הזמן ללכת הביתה.
סיטואציה נוספת שכנראה קרתה לכולנו, התחלה של פרויקט ענק. פרויקט כזה מטורף, מעניין ומאתגר. את כבר ממש מוכנה להתחיל לעבודה, להפשיל שרוולים ולהניע את הדבר הענק הזה.
ואז זה מתחיל – מחסור בכוח אדם
מחסור במפתחים. מחסור במנהלות מוצר. מחסור.
כמובן שגם בחברות הייטק אפשר להרגיש אתגרים בגיוס אנשים, וכבר בחברה הראשונה שעבדתי בה (תאגיד לא סטארט-אפ) נתקלתי
באתגרי גיוס וזה מורגש במיוחד בחברות מתחילות אבל אין ספק שבצבא כאשר את מחזיקה ב4-5 כובעים שונים בכל רגע;
PM Scrum Master PO CSM BA, כל מחסור בגיוס משפיע פי כמה וכמה.
בעיה נוספת שנוצרת בשילוב עם בעיית כוח אדם – מטלות. למרות העובדה שאת רוצה לחיות בבועה, היא מתפוצצת לך בכל פעם שאת או אחד מאנשי הצוות נעלמים באמצע ספרינט כדי לבצע מטלות, שמירות, הגנ"ש ומה לא.
לסיכום, אל תתייאשי! כל הבדלים הללו לא ימנעו ממך להשתלב באזרחות בצורה חלקה ונעימה פשוט צריך להיות מודעת אליהם ולהתמודד איתם בהתאם.
אני בטוחה שקיימים עוד הבדלים שלא ציינתי, יותר ממוזמנות להגיב ולהוסיף 🙂
