Becoming Domain Expert: Case Study- Lemonade

Lemonade isn't an insurance company it is a tech company
that does insurance

כיבוש הדומיין הפיננסי: תהליך הלמידה המלא שלי בחברת Lemonade

בפוסט הקודם דיברנו על החשיבות של להיות מומחית בתחום כדי להוביל תהליכים משמעותיים כמנהלת מוצר. הפעם, אני רוצה לשתף איך עשיתי את זה בפועל בזמנו, בתהליך ה-onboarding שלי לדומיין חדש ומאתגר במיוחד כמנהלת מוצר דאטה בחברת Lemonade.

הפוסט הזה מתמקד בתהליך הלמידה שלי בתחום ה- Finance, כחלק מעבודתי על מוצרי דאטה. חשוב לי להדגיש שכל מה שעשיתי סבב בסופו של דבר סביב הדאטה בתחום הזה.

דיסקליימר #1

הבנת הצורך: מי הלקוח המרכזי ומהן הבעיות הקיימות?

עוד בשלב הראיונות למשרה, הבנתי שמחלקת ה-Finance של החברה יהיו הלקוח המרכזי שאיתו אעבוד בטווח הארוך. כארגון ביטוח, Lemonade מתמודדת עם כמויות עצומות של רגולציה, דיווחים, וטפסים פיננסיים מורכבים. היעד שלנו היה ברור: לייעל תהליכים מרכזיים, ליצור אחידות, ולשפר את האיכות של הדוחות והתהליכים הפיננסיים.

לא משימה פשוטה במיוחד לצד העבודה שכל מושגי הבסיס נשמעים כמו סינית למשל; Personal Liability, Direct Unearned Premium, ו-Direct Unwritten Premium. מעל 100 מושגים ותהליכים שונים לשלוט בהם, היה לי ברור שהשלב הראשון היה ללמוד את השפה הפיננסית לעומק.

איך תהליך הלמידה נראה בפועל:

היכרות עם השפה המקצועית – צוות הפיתוח התרכז בשלושה דוחות עיקריים, שבהם כל שדה ייצג מושג פיננסי או תהליך עבודה ממחלקת ה-Finance.
היכרות עם משתמשי הקצה – מחלקת ה-Finance כוללת תחומי accounting & compliance, לצד תפקידים מגוונים כמו Financial Analysts.

הקדשנו שעות למעבר שדה-שדה ותהליך-תהליך, לא הסתפקנו רק בהגדרות יבשות ממערכת הנתונים. הצגנו לעומק כיצד מתבצעים החישובים בפועל ואיך הם נראים במערכות שבהן משתמשים, כמו Workday ו-PwC.
הפרקטיקה של עבודה משותפת על אותם המסכים הוכיחה את עצמה כקריטית לבסיס אפיונים עתידיים, בעיקר בבניית שכבות BI ומודלים עסקיים. לצד זה, עסקנו גם בהבנת ההיגיון שמאחורי: למה החישובים מבוצעים כך? מתי הם משתנים? ואיך מתמודדים עם חריגות?

שיחות עם מומחי תוכן – כלי חזק שצריך לנצל אותו, כל שיחה שהייתה לי הוסיפה חתיכה לפאזל.
בוא נכיר אותם קצת-

Stackholder
פגישות עם מנהלי פיננסים בכירים, כולל ה- CFO, סיפקו לי מבט רחב על הצרכים העסקיים.
גיליתי שהגשת הדוחות אינה נקודת סיום, בתעשיית הביטוח, ההגשת הדוחות היא רק תחילת הדרך לעבודה על תחזיות עתידיות וסטטיסטיקות מורכבות, שממשיכות ללוות את הארגון לאורך זמן (Actuarial space).
אנשי מוצר
שיחות עם מנהלי המוצר שאחראים על תחילת המסע של הנתונים, עזרו לי להבין את ההחלטות שנעשות בשלבי ההגדרה.
את ההשפעה של ההחלטות האלה, למדתי מצוות הbilling בחברה שאחראים על השלב הסופי של הנתונים.

כל הידע שצברתי בתהליך הלמידה תורגם ישירות למשימות הפיתוח שלנו. זה התבטא, למשל, ביצירת שקיפות גבוהה יותר מול המפתחים, במיוחד בזמני באגים או בעת שינויים משמעותיים בתעדוף. בנוסף, מיפוי הסיכונים בפרויקטים הפך לברור ומדויק הרבה יותר, מה שסייע לנו לנהל את העבודה בצורה יעילה וממוקדת.

קריאה והעמקה בחומרים מקצועיים:

לכל אחת יש את הדרך המועדפת עליה לצרוך תוכן – אפשר להאזין לספרים, לקרוא בלוגים, או לצפות בהרצאות. היום, הידע נגיש מתמיד, ואני בחרתי להתחיל בצפייה בסרטוני הדרכה ביוטיוב המיועדים לאנשי חשבונאות. דרכם למדתי מושגים כמו Personal Liability, Direct Unearned Premium, ו-Direct Written Premium. המושגים האלו עזרו לי להבין לעומק את תהליכי העבודה של המשתמשים שלי וכיצד הם משתלבים בפעולות היומיומיות של הפרסונה אותה אני מאפיינת.
תחום הפיננסים מלא בראשי תיבות ובקיצורים וגם אחרי שחשבתי שאני מבינה, נתקלתי שוב ושוב בראשי תיבות שלא זכרתי. בכל פעם כזו, עצרתי ובדקתי בגוגל, עשיתי את זה שוב ושוב – עד שהמושגים הפכו לטבע שני עבורי. כך הצלחתי להשתמש בהם בצורה נכונה כדי לחדד שאלות, להעלות תהיות ולשפר את האיפיון שלי.

למידה מהעבר: איך פותרים פערי ידע ומייצרים בהירות?

בעולם הדאטה, כשאין צוות ייעודי ומסודר, האחריות נופלת לרוב על צוותי ה-Backend וה-Data Engineering. מצב כזה מעמיס על הצוותים, מוביל לחוסר תיעוד ולעיתים גם יוצר פערי ידע. בלמונייד, כדי להתמודד עם הבעיה הזו, פיצלו את האחריות בין צוותים ייעודיים והרחיבו אותם. עם זאת, זה יצר מצב שבו חלק גדול מהקוד נכתב על ידי צוותים שונים, והידע הפך להיות מבוזר ובעיקר בע"פ. זו תופעה מוכרת בחברות רבות, בעיקר כי ניהול התיעוד הוא תהליך שדורש זמן רב (למרות שעם עליית ה-LMM אני מאמינה שאנחנו קרובים לפתרונות אוטומטיים בתחום התיעוד).

כדי ללמוד לעומק את הפתרון הקיים והסיבות שעומדות מאחוריו, יזמתי פגישה קריטית שאיגדה את כל בעלי העניין: מפתח מהצוות החדש, מפתחים לשעבר וכל מנהלי הצוותים – הישן, החדש ושלי. במהלך פגישה שנמשכה כשלוש שעות, עברנו יחד על הקוד המרכזי. אני הייתי אחראית על התיעוד, המנהלת שלי דאגה ליישור קו בין הצוותים, וכיסינו את כל האזורים המורכבים. התהליך הזה שיפר משמעותית את ההבנה שלנו ואת היכולת לגשת למשימות הפיתוח בצורה מדויקת וממוקדת יותר.

סימנים של התקדמות בלמידת התחום:

  • בתקופה שבה חיפשנו לגייס QA Automation, לקחתי אחריות על טסטים בסוף ספרינטים ובדיקת באגים. בזכות ההיכרות שלי עם השדות וההתנהגות הרצויה, ידעתי לייצר תיעוד מדויק של בדיקות, לנקות תהליכים מיותרים ולעבוד בשיתוף פעולה עם המפתחים כדי להבין את הבעיות לעומק.
    כשגייסנו לבסוף QA, המשימה שלי כללה תיעדוף משימות, יצירת תהליכי עבודה עבורה ובניית מטריקות שיאפשרו לנו להגיע ליעדים רבעוניים.
  • במהלך תקופת ההכשרה שלי, כל השיחות עם מפתחי ה-Backend ומחלקת החשבונאות הוקלטו והועלו לתיקייה מסודרת כדי לשמש מקור ידע. בנוסף, תיעדתי את תהליכי ה-ETL ב-Miro, לצד User Journey של הפרסונה. המטרה הייתה ליצור חיבור ברור בין התהליך הטכני למשמעות הפיננסית שלו, ולהנגיש את המידע בצורה מובנית שתסייע לצוות להבין את ההקשרים הרחבים יותר בעבודה.

רק אחרי חודשים של למידה וסבלנות הצלחתי לצבור ביטחון ולהבין את הדומיין לעומקו. גם בעידן שבו כל תשובה נמצאת בהישג יד עם GPT, אין תחליף ללמידה הבסיסית והיסודית, שמניחה את התשתית להמשך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *